<h1>ראבי"ה סימן תתקל"ב</h1>
<h2>דף קעב.</h2>
תשובת רבינו יב"א זצ"ל. מה שכתבו רבותי על סיום הגט, [על] השיטה האחרונה שאינה שלימה, אנו אין בידינו ראיה שצריך י"ב שיטות שלימות, ומי שבא לפוסלו בכך עליו להביא ראייה. וגם מזה שכתב למיעל בקהלא דישראל, וכן כתוב בספר תיקון הגט של רבינו אברהם כהן זצ"ל. ואותן היתירות הכתובות כאן כולן כתובות באותו הגט. ולא מצינו שהשטר נפסל בשביל שכופל בו דברים, דא"ר יוחנן [ב"ב קס"א ע"ב] צריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אחרונה. ותנן [שם קס"ה ע"ב], כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים וכו', ועוד אמר אביי [שם קס"ז ע"א], מתלתא ועד עשרה לא ליכתוב אינש בסוף שיטה, דילמא מזייף וכתוב, ואי איתרמי ליה ניהדר לדיבוריה תרי ותלת זימנין וכו'. וגם מזה שלא חתמו העד השני והשלישי עד, ושלא חתמו בשיטה אחת, אין בידינו ראיה על זה, ואע"פ שכך כתוב בתיקון הגט, צריך שיחתמו בשיטה אחת. אבל על זה צריך שישימו על לב רבותי, כי הגיד לנו העבד שהביא הגט לפנינו שנכתב לאחר המועד, והזמן כתוב בא' בניסן, וחוששין אנו בהן משום מוקדמין. שאפי' מסר להם ידי השליחות באותו היום לכתוב הגיטין לא היה להן לכתוב [אותו] יום כי אם [יום] שנכתבו הגיטין צריך לכתוב. שאין ראוי להקדים שום זמן לכתיבתו אלא בשטרי אקנייתא שנקנים, (ומאן) [ומאז] חייבים לקיים. כדאמר להו רבא בר שילא להני דכתבי אקניית', אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה קניין כתובו, ואי לא כתובו יומא דקיימת' ביה [שם קע"ב ע"א]. וזהו שנתקיים הדבר בקניין ומשעת קניין בודאי קנה, אבל דבר שאין מתקיים, כגון גיטין ושטרות שאין בהן קניין, אין ראוי להקדים זמן הגט לכתיבתו, ואם הקדים מוקדם הוא ופסול. ויש לנו ראיות נכוחות, תשובו' נתוני' מרועים הרבה, ואין מפרשין לחכם.
